<h1>כל בו הלכ' אבל וטומאת המת</h1>
<h2>דף כב:</h2>
ואלו שאדם חייב להתאבל עליהן דין תורה. אביו ואמו ובנו ובתו אחיו ואחותו מאביו. ומדבריהם מתאבל אדם על אחיו ואחותו מאמו ועל אשתו הנשואה וכן האשה על בעלה. ואפילו כהן שאינו מתטמ' לאחיו ולאחותו מאמו מתאבל עליהן. בנו או אחיו הבא מן השפחה או מן הנכרית אין מתאבל עליהן. וכן מי שנתגייר הוא ובנו או שנשתחרר הוא ואמו אין מתאבלין זה על זה.
ואינו מתטמ' לאשתו הפסולה כגון האשה ששמעה שמת בעלה ונשאת לאחר ואח"כ בא בעלה הראשון שהיא פסולה לשניהם שניהם אין מתטמאין לה. אבל מתטמ' הוא לאמו ואפילו [היא] חללה וכן לבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו מאביו ואפילו ממזרים.
<h2>דף כט:</h2>
וכן אשתו ארוסה אין מתאבל עליה ולא אונן וכן היא לא אוננת ולא מתאבלת עליו.
<h2>דף מא:</h2>
ואלו שאדם חייב להתאבל עליהן דין תורה. אביו ואמו ובנו ובתו אחיו ואחותו מאביו. ומדבריהם מתאבל אדם על אחיו ואחותו מאמו ועל אשתו הנשואה וכן האשה על בעלה. ואפילו כהן שאינו מתטמ' לאחיו ולאחותו מאמו מתאבל עליהן. בנו או אחיו הבא מן השפחה או מן הנכרית אין מתאבל עליהן. וכן מי שנתגייר הוא ובנו או שנשתחרר הוא ואמו אין מתאבלין זה על זה.
<h2>דף ס.</h2>
כהן מתטמ' לאביו ולאמו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו אשר לא היתה לאיש אבל אם היא נשואה או אפילו ארוסה אינו מטמא [לה]. נתגרשה מן הארוסין מטמ' לה. אנוסה או מפותה אינו מטמא [לה].
<h2>דף סא.</h2>
והגוים אין מטמאין באהל וקברותיהם טהורים ומותר לכהן ליכנס שם ולדרוך עליהן ואינו אסור עד שיגע בטומאה עצמה או ישאנה. וה"ר יצחק ז"ל אוסר וז"ל וצריך לכהן ליזהר מלטמ' בקברי גוים. (ובגוים) [והגוים] לא מבעי' דבמגע ובמש' יטמאו לכולי עלמא אלא אפילו באהל מטמאים דאין הלכה כרבי שמעון אלא כסתם משנה [אהלות פי"ח מ"ז] דמדורות הגוים טמאים עכ"ל.
<h2>דף פט:</h2>
ואלו שאדם חייב להתאבל עליהן דין תורה. אביו ואמו ובנו ובתו אחיו ואחותו מאביו. ומדבריהם מתאבל אדם על אחיו ואחותו מאמו ועל אשתו הנשואה וכן האשה על בעלה. ואפילו כהן שאינו מתטמ' לאחיו ולאחותו מאמו מתאבל עליהן. בנו או אחיו הבא מן השפחה או מן הנכרית אין מתאבל עליהן. וכן מי שנתגייר הוא ובנו או שנשתחרר הוא ואמו אין מתאבלין זה על זה.
ואשתו הנשואה עשאוה רז"ל כמת מצוה לפי שמא לא תמצ' מי שיתעסק בה כיון שאין לה יורש אלא הוא.
<h2>דף צ:</h2>
ואינו מתטמ' לאשתו הפסולה כגון האשה ששמעה שמת בעלה ונשאת לאחר ואח"כ בא בעלה הראשון שהיא פסולה לשניהם שניהם אין מתטמאין לה. אבל מתטמ' הוא לאמו ואפילו [היא] חללה וכן לבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו מאביו ואפילו ממזרים.
<h2>דף ק:</h2>
הספקות כגון שנתערבו הולדות או ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון וכיוצ' בהן או המתגרשת ספק גרושין או בגט (פשוט) [פסול] אינו מתטמ' להן.
<h2>דף קיד.</h2>
כהן קטן הגדולים מוזהרין [עליו] שלא יטמאוהו אבל אם בא ליטמ' מעצמו אין בית דין מצוין להפרישו אבל אביו צריך להדריכו ולחנכו בקדושה.
